שלום לך אמא יקרה,
שמי צופיה נעמן ואני מאמנת אישית לאמהות לילדים בעלי צרכים
מיוחדים, בעצמי אמא לרעיה, בת 6, עם תסמונת דאון.
אני מאד נהנית בעבודתי – נהנית
להכיר את הנשים האמיצות, שעובדות קשה יום יום, ובמיוחד את אלה שרוצות כל-כך בשנוי.
זו חוויה מיוחדת, להכיר את העולם הייחודי שכל אחת מביאה. אני מרגישה שיש לי את
הזכות לגעת יחד איתן במקום הטהור הזה של הרצון שלנו, ולראות איך דפוסים ישנים של
מחשבה ופעולות מחלישות ננטשים, ואיך נבנים דפוסים חדשים- מחזקים.
איך עוד אמא ועוד אחת ועוד אחת - מתחילה לחיות טוב למרות
הקושי!
אני נכנסת מדי פעם לפורומים שונים של אמהות מיוחדות, וקוראת את
השיחות, ותמיד מהדהד לי ברקע גם מה שלא תמיד נאמר. כולנו יודעות שזה לא פשוט לגדל
ילד כזה, ואנחנו כאמהות כמו עומדות במרכז המעגל, כשסביבנו פונים אלינו הילד המיוחד
עם כל מה שזה אומר, הבעל, שאר הילדים, השכנים, החמות ומי לא..
גם אני, בשנים הראשונות הייתי שקועה בתוך הקושי. בהתחלה בכלל
בכיתי בלי סוף. לאט לאט התרגלתי, ובהדרגה התחלתי לראות גם טוב במציאות שלי. הכרתי
נשים יקרות שקיבלתי מהן הרבה כח, נעזרתי באנשי מקצוע כשהיה מתאים, והיום ברוך ה'
טוב לי.
להגיד שאין קשיים? לא! יש ותמיד יהיו, אבל למדתי איך בתוך כל
זה אני מצליחה גם ליפול וגם לקום, ואיך להתמלא בכוחות ובשמחה בכל פעם מחדש.
יש כמה וכמה נשים- אמהות מיוחדות, שההתנהלות שלהן היתה לי מקור
השראה, ואשמח לחלוק את הסיפורים שלהן אתך. השאירי את כתובת המייל שלך כאן משמאל,
ותקבלי גם את כוחות מהסיפורים שלהם. בשמחה!!
ימים טובים,
צופיה.
צופיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה